בארץ הפלאות מתיימר לספר סיפורי פלאים ונפלאות אך נכשל בזה כשרון חרוץ, כשלונרי, ובמקום זאת מציג סיפורי פלאים כלל לא מפליאים, כאלה המוכרים לכולנו. מוזמנים להציץ.

קצת עליי

מסיבה

כמה ימים לפני כן, עלה בדעתה שתכתוב לו מכתב. תכננה מה תכתוב: היא תסביר, תתאר את השתלשלות העניינים,  תציג בפניו את מקור הסבך ותצביע על הגורם למעשים, תוך שהופכים בעצמם לגורם, למעשים הבאים אחר כך, ובראש הרשימה תעמיד את הגרימה האחת שפצחה במאורע, זאת שממנה מזדחלת  המחרוזת. ושקדה על הבניה, חוקרת ומבררת, עד כי לבסוף,המשך לקרוא "מסיבה"

השומר הגדול והשומר צער – גנון פטריוטי

קמתי בבוקר צחצחתי שיניים ואימא הלבישה אותי במכנסיים ונתנה לי שוקו ואמרה לי לנגב יפה את הפה. אחר כך אימא קשרה לי את השרוכים ואמרה שממחר אני צריך להתחיל לקשור לבד. אחר כך אימא שמה סנדוויץ' בקופסא ולקחה אותי לגן. אבל לפני שיצאנו אמרה אימא כמו שהיא אומרת כל יום ליד הדלת: ולמי אומרים תודה?המשך לקרוא "השומר הגדול והשומר צער – גנון פטריוטי"

זכרונות ממלחמת המפרץ: למחרת הפציע הבוקר

בלילה ירד גשם, בליווי אור-קולי של ברקים ורעמים, ונחתו טילים והתפוצצו, ברמת גן ובתל אביב, ולמחרת הפציע הבוקר, בהיר וקר וצונן, והשמש צחקה בשמים. ובשעה 7 אפס אפס נראה צביקה, השכן מהשיכון הקטן והמטופח שממול, יוצא מדירתו רענן וטרי, לבוש גופיה ומכנסי ג'ינס, ידיו מונפות אל מעל ראשו, אוחזות במזרן גדול. הוא הנחית את המזרןהמשך לקרוא "זכרונות ממלחמת המפרץ: למחרת הפציע הבוקר"

לא אנושיים – הרהור על שלושה סרטים של מיכאל הנקה

בצפייה ב'מורה לפסנתר' התברר לי מה מטריד אותי בסרטיו של מיכאל הנקה. (לפני כן ראיתי את 'סרט לבן' ו'מחבואים'.) במשך כל הסרט הארוך הרגשתי שהנקה מביט בדמויותיו ממרחקים, כאילו שהוא מציץ בהן מהחלל החיצון. ואז הבנתי שהמבט הזה קיים גם בשני סרטיו האחרים. הנקה מביט בדמויותיו ממרחקים כאילו הוא עצמו לא מכאן. מפרק תופעות כעורות ומביטהמשך לקרוא "לא אנושיים – הרהור על שלושה סרטים של מיכאל הנקה"

אתה זוכר

אתה זוכר? אתה כבר לא נמצא פה על פני האדמה הזאת אבל אני רואה אותך. ואת החנות הקטנה, איך עמדנו והבטנו בחלון הראווה הבוהק שלה בשעת ערב. היינו נעמדים ומשקיפים אל תוכה, כל פעם, נעצרנו והבטנו בנוף שמאחורי הזכוכית. עמדו שם שולחן קטן מתוק נמוך לפצפונים ולצדו כיסאות קטנים צהובים. כזה אנחנו רוצים. ידענו. כזההמשך לקרוא "אתה זוכר"

לטווח ארוך – על אמנון נבות

"איה איה, כבדה הכתיבה שלך ו"אנטי בלוגית".עט נייר ולטווח ארוך,לא כך.לא זה." אמנון. את המילים האלה כתבת לי בתגובה לאיזו רשימה שהעליתי אז, כשחבר יקר נפטר מת עזב במכה. עכשיו אתה בתוך האדמה. עזבת. עלית השמיימה. תגיד. יצא לך לפגוש שם מישהו שאני מכירה? יושבים שם כמה שיקרים לי מאוד. מה איתם, תפסת מילה עםהמשך לקרוא "לטווח ארוך – על אמנון נבות"