אתמול, בעת שצפיתי בנתניהו נואם את נאום "ההטבות" שלו, נזכרתי בנהג מונית ההוא, שנסעתי איתו לפני יומיים.

הזמנתי מונית. היא הגיעה תוך דקות. נכנסתי והתיישבתי ומיד הציץ לעברי הנהג ודקלם: חמישים שקל או מונה?

לא אכפת לי, אמרתי לו, אבל מה קורה בזמן האחרון? כולם רוצים בלי מונה.

התחלנו לדבר על "המצב". הוא התחיל לפרט ולתאר את תלאות נהגי המוניות: ההוצאות, המיסים, המחירים, המחירים שעלו, שעולים. בלגן.

אמרתי לו: אנשים בוכים, המצב נהייה יותר ויותר גרוע, ואחר כך הם מצביעים לליכוד. אלה קפיטליסטים. הם דואגים לאינטרסים של העשירים, לא של החלשים, לא של המעמד הבינוני. אנשים בוכים ובוכים אבל בסוף הם הולכים ומצביעים לליכוד.

אני לא מבינה את הקטע הזה! קראתי בעצבים, מה זה הדבר הזה?!

כן, את צודקת, מלמל הנהג ונראה אבל וחפוי ראש.

מצביעים לביבי ואחר כך בוכים, אמרתי, או שמצביעים לקדימה, שזה אותו דבר.

איזה קדימה! הוא קרא בזעם,  אלה כולם ליכודניקים!

ואתה יודע למה? צעקתי, בגלל ששונאים את הערבים, זה למה! ביבי כל הזמן מפחיד עם הערבים!

כן, כל הזמן תוקעים לך ערבים, ערבים! שח ביאוש הנהג, הערבים יעשו ככה, הערבים יעשו ככה!

בדיוק! אמרתי, בגלל זה כולם מצביעים לביבי.

מה אני אגיד לך, אמר הנהג ולטש מבט נוגה בכביש השחור וברמזור שהאיר באדום.

כל הנהגי מוניות מצביעים לליכוד! קראתי בעוז (האמת שכמעט צרחתי), מה אתה הצבעת בבחירות, לא לביבי? ת'אמת תגיד.

אני גמרתי עם הליכוד!! שאג נהג המונית שלי, אין, לא מצביע יותר ליכוד! הוא שאג בכעס.

וואלה.

פרצתי בבכי מרוב שרציתי לצחוק.

הוא "גמר" עם הליכוד. עכשיו הוא גמר. עד הבחירות הבאות. אז יצביע שוב לליכוד. יתאכזב, כאילו או על-באמת, ינהל שיחות ייאוש עם הנוסעים על "המצב", ואחר כך שוב יצביע לליכוד. זה הגורל שלנו.

לכן נזכרתי בו בזמן שצפיתי בנאום "ההטבות" של נתניהו. חשבתי לעצמי, שאם הנהג ההוא גמר באמת עם הליכוד למשך איזו תקופה, הרי שהיא הסתיימה ברגע זה. היה לי ברור שנתניהו הצליח במשימה. הוא כל כך טוב מול המצלמות הרי. הוא פשוט יודע לעשות את העבודה, לספק את הסחורה. ואז הגיעו הגרפים, הדיאגרמות. חיכיתי להן, תהיתי מתי יצוצו. המשדר הועבר גם בערוץ 10 וגם בערוץ 2. הוא קיבל את הבמה, פרושה לפניו כמו שטיח אדום. לא זכור לי שמישהו זרק איזו שאלה. עיתונאים אילמים. אחר כך באולפנים, באו ושרו הפרשנים והכלכלנים. בגדול כולם הסכימו: ביבי הציב שורת הטובות בדיוק על פי דרישות ההסתדרות. העם צפה והפנים: נתניהו "הולך לקראת העניים". זה עבד. רמאות מחלקה ראשונה, אין עקבות בחול. אמרתי לעצמי, נהגי המוניות כבר יודעים שהם מצביעים בבחירות הבאות לביבי, הם רק יעשו את הפוזות כאילו שהוא מרגיז אותם, אבל בעצם הוא כבר פיצה את "העם", את "הבכיינים" מהליכוד. כי חלש הוא אחד שאין לו הרבה ציפיות. זה המצב שלנו, מעגלי לגמרי. אי אפשר לצאת מזה. כמו ששמש היא חמה, שושנה היא קוצנית ובני אדם הם בני תמותה – לחלשים אין ציפיות. לחלשים אין נשק. לחלש אין דרך להתגונן מפני הרמאי. טאוטולוגיה. זה הגורל שלנו.