הזמן מקפל אותי אתה שומע. מערבב מועך. אתמול היה היום היום כבר מחר והאופק מתערבל. אני מתבוננת בכפות ידיי אין לי איזו תובנה גדולה גם לא איזו בשורה, כן אפשר היה אחרת אפשר עדיין אחרת לא אי אפשר היה אולי כעת יהיה אפשר כן הבנתי כבר מזמן , העולם יכול להסתדר בלעדיי, אני גולשת, ביריעת זהב כזאת בוהקת נמתחת, אני גולשת עליה בתוכה, כמו בתוככי נשימה אחת ארוכה עמוקה, וזה גם נעים, רק המחשבות מכרסמות ואתה בתוך הקבר, עם בובו ונונו ותגיד כבר נפגשתם? אמרתם משהו? שתבין. המקום הזה הפך לסאונה מסריחה רקובה ורועשת. הלילך, כן, עדיין פורח, והגראניום עדיין מנצח בחמש מתוך שבע היתקלויות ביזוי שיסוי וגועל מצוי אבל הזמן גורס דורס, אתה קולט, אין רחמים ואין לדעת מי מנצח, ומה
-
עמודים
-
פוסטים אחרונים
-
הרשומות הנצפות ביותר
-
תגובות אחרונות
איה על מסיבה שרון רז על מסיבה איה על השומר הגדול והשומר צער –… איה על יש לי רעיון ענק שרון רז על יש לי רעיון ענק שרון רז על השומר הגדול והשומר צער –… איה על סטטוס 3 -
insta
-
מה יש
-
ארכיון
-
RSS
- Follow בארץ הפלאות on WordPress.com
תגובות
יפה
תודה !