גדעון סער התארח היום (אתמול) אצל לונדון-קירשנבאום. לונדון פנה אליו ופתח בנוגע לדברים שנשא בעצרת לזכר רבין בענייני "תג מחיר": כמה הם חמורים ועל כך שיש לשים להם קץ ועוד כהנה וכהנה מלים "כדרבנות" "דברים ראויים" והטפות מוסר. לאור דברים אלה שנשא באזכרה, שאל לונדון מה דעתו של השר בעניין התנהגות דיירי המאחזים שעומדים לפנות בגדה, כמו מגרון וכו', על האיומים שמשמיעים "נערי הגבעות" כנגד הפינוי הקרב וכדומה. מה דעת השר לאור דבריו בעצרת לזכר רבין כנגד מעשי הטרור הנקראים "תג מחיר" – זה ניסוח שלי, אבל זה היה תוכנה של שאלתו של ירון לונדון. מר סער השיב מרוגז, כשהוא עוטה על פניו את הבעת הפליאה המלאכותית האופיינית לאנשי ימין ברגעים אלה ואמר מיד: "אין שום קשר"!
מה הקשר?! מה בכלל הקשר!?
אין שום קשר. כי זה דבר אחד, וזה דבר אחד, ולא כל השטחים במאחזים הם קרקעות פרטיות, חלקם לא פרטיות בכלל, וחוץ מזה מה הקשר? אין קשר ו…
הפסקתי להקשיב. כמה אפשר להקשיב למלל המתפתל הזה שכבר אין כוח.
העיקר שמר סער עשה את הדבר הנכון ושילם מס שפתיים מלוקק וריקני בעצרת לזכר רבין. שנרצח בשל עמדותיו, בשל פעולות שנקט, בגלל אוסלו, שנרצח בגלל שהכיר באשף, בגלל שלחץ את ידו של ערפאת, בגלל שהיה ברור שהוא עומד להחזיר שטחים, בגלל שהחליט לסיים את הכיבוש, בגלל שהכיר בזכות קיומה של מדינה פלסטינית.
אבל אין קשר.
מה שבא להוכיח איך אידיאולוגיה עלולה לטפש ולמזער אינטליגנציה. אני עוזבת לרגע את העיקר שהוא הנקודה המוסרית, כדי להפנות מבט לעבר התופעה האנושית הזאת: איך עיקשות חמורית אידיאולוגית, שברור שעבר זמנה, מטפשת אנשים. זה כבר קרה בעבר: למשל הקומוניסטים האלה שלקח להם הרבה זמן להבין שסטאלין דיקטטור רצחני. גם הם לקו בעיוורון בדרגה של טיפשות מתקדמת. כך גם נראה השר סער. האיש מאבד אינטליגנציה ברמה הכי בסיסית בלוגיקה.
בארץ הפלאות 