בארץ הפלאות מתיימר לספר סיפורי פלאים ונפלאות אך נכשל בזה כשלון חרוץ ומציג סיפורים כלל לא מפליאים, המוכרים לכולנו. הציצו נא.

קצת עליי

מסיבה

כמה ימים לפני כן, עלה בדעתה שתכתוב לו מכתב. תכננה מה תכתוב: היא תסביר, תתאר את השתלשלות העניינים,  תציג בפניו את מקור הסבך ותצביע על הגורם למעשים, תוך שהופכים בעצמם לגורם, למעשים הבאים אחר כך, ובראש הרשימה תעמיד את הגרימה האחת שפצחה במאורע, זאת שממנה מזדחלת  המחרוזת. ושקדה על הבניה, חוקרת ומבררת, עד כי לבסוף,המשך לקרוא "מסיבה"

זכרונות ממלחמת המפרץ: למחרת הפציע הבוקר

בלילה ירד גשם, בליווי אור-קולי של ברקים ורעמים, ונחתו טילים והתפוצצו, ברמת גן ובתל אביב, ולמחרת הפציע הבוקר, בהיר וקר וצונן, והשמש צחקה בשמים. ובשעה 7 אפס אפס נראה צביקה, השכן מהשיכון הקטן והמטופח שממול, יוצא מדירתו רענן וטרי, לבוש גופיה ומכנסי ג'ינס, ידיו מונפות אל מעל ראשו, אוחזות במזרן גדול. הוא הנחית את המזרןהמשך לקרוא "זכרונות ממלחמת המפרץ: למחרת הפציע הבוקר"

לא אנושיים – הרהור על שלושה סרטים של מיכאל הנקה

בצפייה ב'מורה לפסנתר' התברר לי מה מטריד אותי בסרטיו של מיכאל הנקה. (לפני כן ראיתי את 'סרט לבן' ו'מחבואים'.) במשך כל הסרט הארוך הרגשתי שהנקה מביט בדמויותיו ממרחקים, כאילו שהוא מציץ בהן מהחלל החיצון. ואז הבנתי שהמבט הזה קיים גם בשני סרטיו האחרים. הנקה מביט בדמויותיו ממרחקים כאילו הוא עצמו לא מכאן. מפרק תופעות כעורות ומביטהמשך לקרוא "לא אנושיים – הרהור על שלושה סרטים של מיכאל הנקה"

לטווח ארוך – על אמנון נבות

"איה איה, כבדה הכתיבה שלך ו"אנטי בלוגית".עט נייר ולטווח ארוך,לא כך.לא זה." אמנון. את המילים האלה כתבת לי בתגובה לאיזו רשימה שהעליתי אז, כשחבר יקר נפטר מת עזב במכה. עכשיו אתה בתוך האדמה. עזבת. עלית השמיימה. תגיד. יצא לך לפגוש שם מישהו שאני מכירה? יושבים שם כמה שיקרים לי מאוד. מה איתם, תפסת מילה עםהמשך לקרוא "לטווח ארוך – על אמנון נבות"